מגיפת הקורונה בישראל הובילה בעלי עסקים ואנשים פרטיים להסתבך בחובות רבים ובקשיים כלכליים. פניה להליך חדלות פירעון יכולה לסייע לחייבים לצאת מהבור הכלכלי אליו נקלעו ולצאת לדרך חדשה.

בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פרעון שנותן מענה לחייב יחיד שנקלע לחובות ומשבר כלכלי ואינו יכול לשלם חובותיו באמצעות שיקום כלכלי והסדר החובות עד למתן הפטר. 

כשהחייב נכנס להליך חדלות פרעון יש לו יכולת להיות מוגן בפני עיקולים והליכי הוצאה לפועל מפני הנושים.

החוק החדש מבקש להביא לשיקומם הכלכלי של החייבים.

יש להתאים לחייב את ההליך הנכון בהתאם לסכום החובות שיש לו מאחר וסך החובות הינו תנאי סף.

בהתאם לחוק החדש אם לחייב חובות מתחת ל- 150,000 ₪ - הוא רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אל רשם ההוצאה לפועל במחוז אליו משוייך החייב.

אם לחייב חובות מעל לסכום של - 150,000 ₪ הוא רשאי להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פרעון לממונה על הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי אצל הכונס הרשמי במחוז אליו משוייך החייב.

במידה ולחייב חובות מעל לסכום של - 150,000 ₪ יש לפתוח תיק אצל הממונה ולהגיש בקשה מפורטת לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון במטרה להסדיר חובותיו, לפתוח "דף חדש" ולהשתלב מחדש במרקם החיים הכלכלי. פתיחת התיק והגשת הבקשה מותנית בתשלום אגרה לממונה בסך 1,600 ₪.

מנגד, במסגרת הצו מוטלות על החייב הגבלות, כגון, עיכוב יציאה מן הארץ, ובין היתר, נכסים הרשומים על שמו יועברו לקופת הממונה למטרת פרעון חובותיו. 

כמו כן, חשוב לדעת כי, לחייב אסור לבצע העדפת נושים, כלומר, מוטל עליו איסור לקיים הסדר חוב כלשהו מחוץ למסגרת הליך חדלות הפרעון. בנוסף, לחייב אסור ליצור חובות חדשים. הממונה מוסמך לקבל את כל המידע הרלוונטי על החייב ואמצעיו ולנקוט בפעולות שמטרתן הגדלת קופת הגבייה. 

בשלב הרביעי , במסגרת הליך חדלות הפרעון החייב נכנס לתקופת ביניים, בה הנאמן שימונה יבצע בדיקה מקיפה לגבי מצבו הכלכלי של החייב ויזמנו לחקירה. כמו כן, הנושים מגישים לנאמן תביעות חוב, כדי שיוכלו, ככל הניתן, לקבל את חובם חזרה מתוך הכספים שב"קופת הנשייה". בהתאם לצו החייב יצטרך לשלם תשלום חודשי כפי שקבע לו הממונה בהתאם ליכולתו הכלכלית ולהגיש לנאמן דוח דו-חודשי בדבר הכנסותיו והוצאותיו 

בשלב החמישי, בסיום תקופת הביניים, הממונה ימליץ לבית המשפט על תכנית לפירעון החובות ובית המשפט יקיים דיון בהצעתו שבסיומו ייתן צו לשיקום כלכלי, המהווה תכנית לשיקום כלכלי של החייב והבראתו, שתכליתה מצד אחד למצות את יכולת החזר החוב ומאידך, לשמור על האדם החייב מפני ריסוק מוחלט שלא יאפשר לו שיקום.

 

בשלב השישי, כאשר ניתן ע"י בית המשפט צו לשיקום כלכלי בהתאם להוראות צו השיקום הכלכלי, ממומשים נכסי היחיד או מנוהלים לשם פירעון חובותיו לנושיו, ובמקביל הוא נדרש לתשלומים עיתיים מהכנסתו השוטפת לשם השבת חובות. כאשר אין לחייב נכסים והכנסתו מספיקה רק לצרכיו החיוניים – יכול שיינתן צו הפטר לאלתר. 

בשלב השביעי - הפטר - לאחר תום תקופת תכנית השיקום, יקבל החייב הפטר ויפתח דף חדש. יחד עם זאת, מאחר וקיים חשש שההתנהלות הקודמת של החייב שהובילה אותו ליצירת חובותיו תחזור על עצמה בשנית לאחר קבלת ההפטר. לפיכך, החוק נותן בידי בית המשפט סמכות לחייב את מי שחובותיו נמחקו, לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, למניעת הישנות של הצטברות חובות חדשים ע"י החייב.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.