חוק הירושה התשכ"ה – 1965, הינו חוק המסדיר את כל ענייני הירושה, כלומר את הצוואה שאדם יכול להותיר אחריו בעת פטירתו ובמידה ואין צוואה בת תוקף, מיהם יורשיו של הנפטר על פי דין. החוק מסדיר בנוסף, מי פסול לרשת אדם אחר, מהם סוגי הצוואות, מהן צורתן האפשרית, תוקף הצוואה, צוואות בלתי חוקיות, הגדרות בנושא צו ירושה, עיזבונות, ניהול עיזבון ע"י מנהל עיזבון ומי יכול לשמש כמנהל עיזבון ועוד.

בעת פטירתו של אדם ייתכן מצב בו הותיר אחריו צוואה בת תוקף לאדם או למספר אנשים, לגוף, לישות משפטית. במקרה זה נקראת הירושה "ירושה על פי צוואה" אשר מכתיבה את חלוקת הירושה על פי הרשום בצוואה.

באם לא הותיר הנפטר אחריו צוואה או שנקבע כי הצוואה אינה בת תוקף, הירושה נקראת "ירושה על פי דין" והירושה מתחלקת על פי החוק בין קרובי משפחה של הנפטר על פי מעגלי קירבה הקרויים "פרנטלות" באופן שלהלן:

 

אם לא היה למוריש (הנפטר) בן זוג בעת פטירתו יורשים אותו ילדיו ויכולים להיכלל בירושה גם קרובי משפחה שטרם נולדו אם מועד לידתם חל בתוך 300 ימים ממועד הפטירה. החלוקה ביניהם היא בחלקים שווים, ובמידה ומי מהם נפטר, יורשים את חלקו צאצאיו.

במידה ואין למוריש ילדים ו/או צאצאי ילדים, יורשים אותו הוריו וצאצאיהם. 

אם אין למוריש אף הורים וצאצאיהם, יורשים אותו הורי הוריו וצאצאיהם.

ואחרת המדינה יורשת בהיעדר כל אלה.

באם למוריש (הנפטר) היה בן/בת זוג בפטירתו בן/בת הזוג זכאי לקבל את המיטלטלין ואת המכונית השייכים למשק הבית המשותף. מיתר העיזבון בן הזוג נוטל חלק משתנה על פי דרגת הקרבה המשפחתית של היורשים האחרים. אם למוריש יש ילדים, צאצאי ילדים או הורים, בן/בת הזוג יורש מחצית מיתר העיזבון, אם אין למוריש ילדים, צאצאי ילדים או הורים אך יש לו אחים, צאצאי אחים או הורי הורים, יורש בן/בת הזוג 2/3 מיתר העיזבון למעט אם היו בני הזוג נשואים למעלה מ-3 שנים יורש בן הזוג את חלקו של המוריש בדירת מגוריהם.

תשומת לב לכך כי המגיע לאישה ע"פ דיני האישות, כולל כתובה, ינוכה מהעיזבון. לאלמנה יש אפשרות לבחור האם היא מעדיפה את כתובתה או את חלקה בעיזבון.

צוואה בכתב יד הינה צוואה שהמצווה (המוריש) כותב ולכן על הצוואה להיות כתובה כולה אך ורק בכתב ידו של המצווה ועליה לשקף את רצון המצווה לעשות ברכושו לאחר מותו. על הצוואה לכלול: תאריך כתיבתה, חתימת המצווה, שאם לא כן, ייחשב הדבר לפגם צורני בצוואה והיא תועבר לביקורת בית המשפט, ובמידה ותקום התנגדות לקיומה של הצוואה, יתהפכו נטלי ההוכחה. צוואה בכתב יד מתאימה לרוב לצוואות פשוטות ובמקרים בהם לא קיים רכוש רב בעיזבון.

 

צוואה בפני עדים - צוואה בכתב הנושאת: תאריך כתיבתה, חתימת המצווה, חתימת שני עדים אשר נערכה בפניהם ובפניהם הצהיר המצווה שזו צוואתו. על העדים להיות כשירים. במקרה בו חסרה בצוואה חתימת המצווה ו/או אחד מהעדים או שניהם, הדבר ייחשב לפגם צורני והצוואה תועבר לביקורת בית המשפט, כך שבמקרה ויתנגדו לקיומה יתהפכו נטלי ההוכחה. צוואה זו מתאימה למקרים מעט מורכבים או למקרים בהם קיים רכוש לא מועט בעיזבון.

צוואה בעל פה - צוואה הנאמרת בעל פה על ידי מצווה הנמצא במצב "שכיב מרע", דהיינו, אדם אשר ברגע בו אמר את צוואתו, מאמין כי הוא הולך לעולמו ואכן כך היו פני הדברים. במידה והמצווה ציווה בעל פה פנים אל פנים או באמצעות הטלפון לשני עדים כשירים יחד או לחוד, על דברי המצווה להירשם בציון היום והנסיבות ועל העדים להפקיד זיכרון דברים זה אצל הרשם לענייני ירושה. ראוי להדגיש כי אין רלוונטיות לשאלה האם הצוואה הייתה יכולה להיעשות בדרך אחרת אם לאו. עוד ראוי לציין כי סוג זה של צוואה היא היחידה אותה הרשם לענייני ירושה אינו יכול לאשר, אלא רק בית המשפט.

צוואה הדדית – צוואה אשר על תוכנה הסכימו שני בני הזוג וההוראות הכלולות בה הן הדדיות, דהיינו, הסכמת ביני הזוג מותנית אחת בשניה. צוואה זו עוגנה בתיקון לחוק הירושה משנת 2005 בסעיף 8א' הקובע כי צוואה הדדית היא צוואה אותה עורכים בני הזוג, כאשר החוק מאפשר עריכה במסמך אחד או בשני מסמכים ובין אם היורש הוא אחד מבני הזוג או צד שלישי.

החוק קובע כי מי שערך צוואה יכול לחזור בו בכל עת וכל הוראה השוללת או מגבילה את זכותו של המצווה לחזור בו באופן חלקי או מלא, בטלה. בצוואה הדדית בשל רעיון ההדדיות, קובע החוק כי אם לא קבעו בני הזוג מה יהיה מצב הדברים במידה ומי מהם חוזר בו או מבקש לבטל את הצוואה ההדדית,החוק יקבע עבורם כיצד לעשות כן.

קיימת בעייתיות במיוחד כאשר אחד מבני הזוג חוזר בו, אם בטרם מועד פטירת בן הזוג אחר ואם לאחר פטירתו. ובמקרים רבים נדרשת התערבות בתי המשפט.